,“Disinfo Talks” במסגרת סדרת הראיונות
פרופ’ איילת ברעם צברי התרייאנה וחלקה את התובנות שלה לגבי דיסאינפורמציה וכן לגבי תקשורת מדעית ותפקידה בסיוע יצירת דיאלוג עם קהילות מבודדות בישראל.
ברכות לד”ר קרן דליות והדוקטורנטית יעל רוזנבלום, על פרסום פרק בספר “The Pandemic of Argumentation” בהוצאת Springer
הפרק, Justification of decision-making in response to COVID-19 socio-scientific dilemmas, מציג את מחקר שבחן קבלת ההחלטות ואופן הצדקתם בדילמות סוציו-מדעיות בשלבים הראשונים של מגיפת הקורונה בישראל. ממצאי המחקר מצביעים על כך שא.נשים נוטים לרוב להשתמש בטיעונים שסווגו כ”טיעונים מדעיים”, אך לא נמצא קשר בין מאפיינים דמוגרפיים, ידע מדעי וקבלת החלטות. עם זאת, החוקרות מראות קשר חיובי בין תפיסת השליטה של האנשים במצב לבין התנהגות התואמת את הנחיות הריחוק החברתי.
Dalyot, K., Rozenblum, Y., & Baram-Tsabari, A. (2022). Justification of Decision-Making in Response to COVID-19 Socio-Scientific Dilemmas. In S. Oswald, M. Lewiński, S. Greco, & S. Villata (Eds.), The Pandemic of Argumentation (pp. 247–268). Springer International Publishing. https://doi.org/10.1007/978-3-030-91017-4_13
איך יודעים אם כתב עת מדעי הוא לגיטימי או טורפני
בעקבות פרסום באתר “הארץ” על זמן התגובה של בנות לדיבור בגוף שני רבים זכר ולתיקון שלו, פרופ’ אילת ברעם צברי מציעה מספר דרכים מהירות יחסית לברר אם כתב עת לגיטימי או טורפני
פיתוח כלים דיגיטליים בעברית ובערבית ליעוץ גנטי בתחומים של: ייעוץ גנטי טרום לידתי, ייעוץ גנטי לתכנון משפחה
בתאריך 26.01.2022 התקיימה הרצאת של אולפת אבוליל זועבי כחלק של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, הפקולטה לרפואה, הטכניון, חיפה
בהנחייה של פרופ’-קליני סתוית שלו, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ומנהלת המכון לגנטיקה, מרכז רפואי העמק, ופרופ’ אילת ברעם-צברי, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון
מוזמנים ומוזמנות לקרוא את תקציר ההרצאה
צילום מתוך הרצאתה של אולפת
הדוקטורנטיות אולפת אבוליל-זועבי וחן גפני-אמסלם פיתחו כלים דיגיטליים לשיפור רמת הידע וקבלת החלטות מושכלות בתהליכי ייעוץ גנטי. בעקבות הצלחת הניסוי הראשוני יחל בקרוב פיילוט נרחב בשרותי בריאות כללית
אי ודאות מדעית בתקשורת הישראלית בתקופת הקורונה
בתאריך ה-09.01.2022 הציגה המאסטרנטית אורלי וולפסון את סמינר התזה שלה בהצלחה רבה.
מצורף קישור להקלטה
New chapter
Excited to model our new chapter by Yael Barel-Ben David and Ayelet Baram-Tsabari:
“Professional development in science communication for practicing scientists: the role of science communication training programs in shaping participating scientists’ skills”.
Happy to be part of the 1st Edition (may many will follow) of The Routledge Handbook of Scientific Communication, Edited By Cristina Hanganu-Bresch, Michael J. Zerbe, Gabriel Cutrufello, and Stefania M. Maci.
Your Chance of Finding Quality Scientific Information on Google Depends on the Language You Search In
We are often told that nowadays, all the world’s knowledge is available at our fingertips – just a quick Google search away. But what happens when users search for information in their own language? For example, when searching for a scientific term, do search engines provide English-, Hebrew- and Arabic-speaking students with the same level of access to quality scientific information? This question is addressed by a new study, conducted at the Technion and recently published in Public Understanding of Science.
The study found that search results for terms in English are of better quality than those provided for equivalent terms in Hebrew and Arabic. Additionally, most of the differences between the languages pertained to pedagogical aspects of quality, that is, the extent to which the content was geared towards young users, rather than the scientific aspects, such as the accuracy of the content. Some of the largest differences between the languages were found for terms related to nutrition and metabolism, such as “carbohydrate,” “protein,” “enzyme” and “metabolism.”
These findings are based on the top Google Search results presented to users in Israel for 30 basic scientific terms in three languages: Hebrew, Arabic and English. The terms pertained to three scientific domains: biology, chemistry, and physics. Each search result’s overall quality was determined using scientific criteria, such as content accuracy, the author’s authority, and the use of sources; pedagogical criteria, such as references to everyday life and the quality of audiovisual materials; and criteria specific to online content, such as recency and interactivity.
According to Kawther Zoubi, who conducted the study as part of her masters’ thesis at the Technion’s Faculty of Education in Science and Technology, “these findings help us understand the digital divide and the social factors that affect our ability to develop science literacy. Our understanding of science depends on the environment we live in and the extent to which we have access to quality scientific information. This depends on our proficiency in different languages.”
Prof. Ayelet Baram-Tsabari of the Technion’s Faculty of Education in Science and Technology, who oversaw the study, added: “The scientific and educational communities must act to mitigate the digital divide. We all have the right to access quality scientific information in our language.”
The study was conducted by Kawther Zoubi, Dr. Aviv Sharon, and Prof. Ayelet Baram-Tsabari of the Technion’s Faculty of Education in Science and Technology, along with independent scholar Dr. Eyal Nitzany.
The study is available under an Open Access license (CC BY-NC 4.0) from Public Understanding of Science, published by SAGE Journals.
Zoubi, K., Sharon, A. J., Nitzany, E., & Baram-Tsabari, A. (2021). Science, maddá and ‘ilm: The language divide in scientific information available to internet users. Public Understanding of Science. Advance online publication. https://doi.org/10.1177/09636625211022975
Accompanying video: https://youtu.be/ZYTlIdUWxss
מפחדים ממתמטיקה: הישראלים לא מבינים את נתוני הקורונה
ההיבטים המתמטיים של סיקור הקורונה בחדשות נתקלים ברתיעה ממתמטיקה.
שיתוף פעולה בפקולטה שלנו, בין פרופ”ח עינת הד-מצוינים, דר’ אביב שרון ופרופ”ח אילת ברעם-צברי הוליד מחקר מרתק שבחן מה השפיע על ההבנה שהציבור גילה לגבי מושגים מתמטיים רלוונטיים למגפת קורונה.
לכתבה באתר הטכניון:
לכתבה ב-YNET:
למאמר המלא:
פרס ההשכלה הגבוהה לשנת תשפ״א
ברכות לפרופ’ אילת ברעם-צברי על זכייתה בפרס איש סגל אקדמי צעיר המשלב בפעילותו האקדמית תרומה משמעותית לחברה
לפרופ’ אילת ברעם-צברי תרומה חשובה בפיתוח מתודולוגיות הוראה חדשניות והנגשת ההשכלה הגבוהה באמצעות הלמידה המקוונת לציבור רחב ובמיוחד לאוכלוסיות חלשות. היקף הפעילות שלה, הן האקדמית והן החברתית, מרשים ביותר.
אילת הינה חוקרת חלוצה ופורצת דרך בתחום תקשורת המדע והחינוך המדעי, ובעלת תרומה יוצאת דופן להוראה בטכניון. במקביל להצטיינותה במחקר והוראה היא פועלת בהצלחה רבה להנגיש את המדע לקהל הרחב ולסייע למדענים לחלוק תובנות ממחקריהם עם הציבור.